רובינשטיין ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בקשה להורות כי הדיון בסכסוך בין בעלי הדין (בני משפחה ונשותיהם) בענין משק 42 בכפר טרומן ימשך בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון לשם הוגשה בקשת פירוק שיתוף עובר לכניסת החייב להליכים אלה.

עיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות המפורטות, נתתי דעתי לעמדת המנהל המיוחד שהתחלפה במהלך הזמן מעמדת 'חוסר התנגדות לניהול ההליך בבית המשפט המוסמך' לעמדה כי יש להותיר את בדיקת הסוגיה בבית משפט זה (של פשיטת רגל); עיינתי גם בעמדה הלאקונית של הכנר, נתתי דעתי לנסיבות הרלבנטיות לתיק זה והגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הסכסוך דנא ראוי ונכון לאפשר לסוגיית הזכויות במקרקעין ושאלת פירוק השיתוף בין בני המשפחה להתברר בבית המשפט המוסמך אליו הוגשה התובענה מלכתחילה על ידי החייב עצמו עובר לכניסתו להליך כאן.

אומר עוד כי עיינתי בכל הפסיקה שצורפה לבקשות ולתגובות ונתתי דעתי לכך כי חלק מההחלטות שצורפו רלוונטיות למקרים המובהקים שדיני פשיטת רגל עוסקים בהם קרי, הענקה אסורה שאגב דיון בשאלת ביטולה מתבררת גם שאלת הזכויות בנכס נשוא ההענקה, וגם לפסיקות המאפשרות בירור התובענה לפני בית משפט זה, ולאחר ששקלתי ההחלטות השונות ויישמתי אותן על עניננו – הגעתי כאמור למסקנה כי יש להותיר את בירור התובענה בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון- שם התחילו ההליכים.

בענייננו התנהל ההליך בבית המשפט לעניני משפחה, לו הסמכות הייחודית לדון בענינים נשוא התביעה בהיות בעלי הדין בני משפחה (ייחודי בנסיבות בהן מדובר בבעל דין סולבנטי) עד שההליכים עוכבו על ידי בית משפט של פשיטת רגל משהגיש החייב בקשה למתן צו כינוס.

הגם שאין ספק כי לבית משפט של פשיטת רגל נתונה סמכות לדון בתביעה לפירוק שיתוף אני סבורה כי לא שאלת הסמכות לפני אלא השאלה האם ראוי בנסיבות הענין לעשות שימוש בסמכות זו או שמא ראוי להפנות את המנהל המיוחד לבית המשפט שלא רק שדן כדרך שבשגרה בתביעות לפירוק שיתוף בין בני משפחה אלא שבעניין הספציפי שבפני אף החל לדון בתובענה וממשיך במקביל לברר תובענות נוספות בענין אותו משק ובין אותם בעלי דין בשאלת פינוי ובשאלות נוספות של זכויות של מי שאינו חלק מהליך הפש"ר (המשיבה 4).

לטעמי ראוי שהסכסוך בין בני משפחת רובינשטיין אשר לזכויות במשק נשוא הבקשה ישמע בבית משפט לעניני משפחה ולא בגלל שלבית משפט זה אין סמכות (שהרי ציינתי שאין מחלוקת בענין הסמכות) אלא בגלל סוג הסכסוך המשפחתי שרק קצהו נשמע בפני (ולא ראיתי להרחיב התרשמותי ממראה עיני), ובגלל שלבית משפט לעניני משפחה ניתנה סמכות לדון בסכסוכים בין בני משפחה ובצידה כלים נכונים וראויים לראות את מכלול האינטרסים של בני המשפחה שרובם כלל אינם מצויים בהליך פשיטת רגל.

ועוד לציין כי אני סבורה שנכון לאפשר המשך ההליכים בעניני תיק זה בבית המשפט לעניני משפחה גם מאחר שלא סביר בעיני שרק בגלל שלאחר שכבר הגיש החייב תביעה בעניני הזכויות במשק שינה טעמו והגיש בקשה למתן צו כינוס ובעקבותיה מבקש לברר את התובענה שכבר הגיש, במסגרת בית משפט של פש"ר, ונראה לי כי לא ראוי לאפשר כי פעולה חד צדדית זו בה נקט החייב תשנה באחת את זכויות בעלי דין שכלל אינם קשורים להליכי הפש"ר, אף אינם נושים במסגרת תובענה זו לפירוק שיתוף ובסך הכל מקיימים הליכים משפטיים שמטרתם פתרון סכסוך משפחתי בעניני רכוש.

נראה כי אינטרס בעל הדין שכבר מצוי בהליכים בבית משפט המוסמך, שענינו ימשיך להתברר בפני בית המשפט שבאופן שגרתי דן בסכסוכים כאלה ובודאי שאין לבעל הדין הסולבנטי כל אינטרס שענינו יועבר לבית משפט של פשיטת רגל שענינו בירור מאסת הנכסים של החייב.

לא רק זאת אני סבורה כי נכון וראוי שבירור השאלות העולות במסגרת הליכי פירוק שיתוף בין בני המשפחה יתנהל בבית משפט המוסמך לעשות כך שכן תביעה כזו מצריכה בדרך כלל שמיעת ראיות, עדויות של מומחים, קביעות שמאיות וחקירתם, בדיקת זכויות בן זוג, בן ממשיך, שאלות של פינוי מהמקרקעין, האם המקרקעין תפוסים וכו' – שאלות המצריכות בירור יסודי שאורך זמן לא מבוטל שבית משפט של פש"ר חסר אותו.

ולסיום אומר כי הגם שלבית משפט זה הסמכות לדון בבקשה הרי שמהטעם הפרקטי אני סבורה כי יש להפנות את הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שכן ככל שדיונים של פירוק שיתוף בין בני משפחה ישמעו כדרך שבשגרה בפני בית משפט של פש"ר יש חשש להצפת בית משפט זה בתיקי פירוק שיתוף רק מתוך רצון לקצר הליכים דבר שיבוא על חשבון הזמן השיפוטי הראוי שיש לתת לתיקים שנושאיהם רלוונטיים במובהק לבית משפט של פש"ר.

אולם הסיבה המערכתית, שלטעמי חשובה כשלעצמה, לא היא שהביאה אותי לקבוע כאמור שכן סברתי כי נסיבות תיק זה, מצדיקות המשך ההליכים בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון.

אני מקבלת את הבקשה ומורה למנהל המיוחד לנכסי החייב לנהל את התובענה ביחד עם החייב בפני בית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון שם מתבררת ממילא תובענות בענין זכויות אשת החייב.

לא ראיתי בנסיבות לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: